כל תהליך שלום מודרני מוצלח חולק ארבעה אלמנטים מבניים: חסות בינלאומית, מעורבות של מספר רב של בעלי עניין בכל השלבים, השתתפות של קבוצות בעלות אינטרסים משותפים ושקיפות מלאה של המשא ומתן. ה-'ג'וינט פיפלס אסמבלי' תוכננה לכלול את ארבעת האלמנטים מההתחלה — לא כיעדים, אלא כדרישות מבניות.

הבעיה במסלול הדיפלומטי הטהור

הוגה המושג 'פאקס דמוקרטיקה', 'טרו דייוויס', זיהה את הסיבה המבנית לכך שתהליכי שלום דיפלומטיים נכשלים שוב ושוב: כל הצעה חייבת לעבור דרך שכבות קונצנטריות של אישורי מפלגות פוליטיות רחבות יותר ויותר — ובכל שכבה, אג'נדות ואינטרסים מאיימים לקרוע אותה לגזרים.

המסלול הדיפלומטי המסורתי
01
הנושאים ונותנים הדיפלומטיים
חדר קטן וסגור. יכולת יצירתית מוגבלת מאוד בשל המנדט של כל נושא ונותן מטעם ההנהגה שלו.
02
אישור הקבינט
הנהגת המפלגה מסננת את ההצעה. עמדות מותאמות כדי לשרוד בפוליטיקה הפנימית לפני שהיא יכולה להתקדם.
03
המפלגה השלטת
אינטרסים רחבים יותר של המפלגה דומיננטיים. התקדמות דורשת לעיתים קרובות ויתורים שמחלישים את ההסכם עוד לפני שהוא יכול לזוז.
04
שותפות קואליציוניות
שותפות קטנות עשויות להחזיק בכוח עצום. כל שותפה קואליציונית יכולה לאיים להפיל את הממשלה בגלל ההסכם.
05
הצבעת פרלמנט מלאה
קיצונים פוליטיים מגייסים קהלי בוחרים נגד ההסכם. חוסר אמון הדדי הופך לנשק בשלב הסופי.
המעקף של ה-'ג'וינט פיס אסמבלי'

כיצד האספה עוקפת את המבוי הסתום

ה-'ג'וינט פיס אסמבלי' עוקפת את המבוי הסתום הזה באמצעות מנדט היברידי: מחצית מהחברה האזרחית באספה נבחרת ישירות על ידי הקהילות באמצעות בחירות מגזריות, בעוד שהמחצית הפוליטית ממונה באופן יחסי מהמפלגות הנבחרות. אף אחד מהחצאים אינו תלוי בהישרדותה של ממשלה כלשהי בשלטון, ואף מפלגה או קואליציה בודדת לא יכולה להטיל וטו על התהליך.

תפקידה של קואליציית 'פרנדס אוף פאקס דמוקרטיקה' הוא פעולה מאפשרת אחת: הפעלת לחץ מתמשך על ה'כנסת' וה-'פאלסטיניאן לגיסלייטיב קאונסיל' להעביר את החקיקה המסמיכה את הבחירות לאספה. ברגע שהחקיקה הזו עוברת, האספה מתגבשת ישירות — אין צורך במסנן פוליטי נוסף.

האספה נשענת על שלוש שוויונויות מבניות — לא רק כאידיאלים, אלא כדרישות תכנון המעניקות לתהליך לגיטימציה ויעילות מעשית.

שיוויון מגדרי

ייצוג שווה לגברים ונשים

מספר שווה של נציגים ונציגות — מובנה בתוך כללי הבחירה של כל ארגון משתתף מההתחלה, ולא מיושם כמכסה בדיעבד.

ℹ Why this?
הוכח היסטורית כי למעורבות נשים בתהליכי שלום יש השפעה ממתנת משמעותית. המחקר ברור: כאשר נשים מעורבות באופן פעיל, יש סיכוי גבוה ב-35% שהסכמים יחזיקו מעמד 15 שנים. ה-'נורת'רן איירלנד וומנ'ס קואלישן' וארגוני נשים ב-'קולומביה' היו בין הקולות העקביים ביותר לפתרונות במשא ומתן — בדיוק בגלל שהיה להן הכי פחות מה להרוויח מהמשך הסכסוך והכי הרבה חוויות ישירות מהמחירים שלו.
תרשים המראה שיוויון מגדרי ב-'ג'וינט אסמבלי' — 235 נשים, 235 גברים, ו-10 נציגים א-בינאריים, סך הכל 480 נציגים

שיוויון טריטוריאלי

ייצוג שווה מכל צד

מספר שווה של נציגים מ-'איזראל פרופר' (כולל כל המיעוטים) והשטחים ה-'פאלסטיניאן' — ה-'וסט באנק' ו-'עזה', כולל המיעוטים שלהם וה-'ג'ואיש סטלרס'.

ℹ Why this?
ייצוג המבוסס על אתניות או דת יהיה בלתי אפשרי ליישום — הקווים הללו מטושטשים ושנויים במחלוקת. הקווים הטריטוריאליים ברורים ומדידים. שיעור האוכלוסייה ה-'ג'ואיש' בתוך השטחים הכבושים הוא בערך כמו שיעור האוכלוסייה ה-'פאלסטיניאן' ב-'איזראל פרופר', מה שהופך את השיוויון הטריטוריאלי להוגן תפקודית בין הקהילות.
תרשים המראה שיוויון טריטוריאלי — 240 נציגים שנבחרו על ידי תושבי 'איזראל פרופר' ו-240 שנבחרו על ידי תושבי ה-'פאלסטיניאן אות'וריטי' ו-'עזה'

שיוויון פוליטי וחברה אזרחית

קולות פוליטיים ואזרחיים יחד סביב השולחן

מספר שווה של נציגים ממונים פוליטית — השואבים מהמפלגות הנבחרות ביחס למשקלן הדמוקרטי — ונציגים נבחרים מהחברה האזרחית, השואבים מהמגזרים האזרחיים המאורגנים.

ℹ Why this?
הנציגים הפוליטיים מספקים לגיטימציה מוסדית. בעוד שנציגי החברה האזרחית מעניקים לציבור בעלות על התהליך. אף אחד מהם לא מספיק לבדו: לגיטימציה פוליטית ללא בעלות ציבורית מייצרת הסכמים שנכשלים באשרור; ובעלות ציבורית ללא לגיטימציה פוליטית מייצרת המלצות שהממשלות מתעלמות מהן. השיוויון ביניהם הוא הפתרון המבני.
תרשים המראה שיוויון פוליטי וחברה אזרחית — 240 נציגים מהשכבות הפוליטיות ו-240 מארגוני חברה אזרחית מהשטח
האספה במבט חטוף
600
סך כל הנציגים
300
מכל צד
~50 / 50
הרכב מגדרי
בחירה + מינוי יחסי
בסיס הבחירה
שווים לכל הנציגים
שכר ומשאבים
משודרות בשידור חי ופומביות
ישיבות

נציגי החברה האזרחית

נציגי החברה האזרחית נבחרים ישירות על ידי המגזרים שלהם. המגזרים הזכאים כוללים איגודי עובדים והסתדרויות, ארגונים אזרחיים ועמותות (NGOs), מוסדות דתיים, איגודי מסחר ומקצועיים, מוסדות אקדמיים, ארגוני תרבות ואמנות, וארגוני נוער.

קריטריון ההכללה פשוט: נציגים אינם יכולים להיות חברים בארגון טרור. קריטריון מבני זה — ולא מבחן פוליטי המיושם על ידי ממשלות — פותר את המבוי הסתום של 'חמאס'. 'חמאס' אינו יכול לאשר או לשלול לגיטימציה מגוף שאינו נובע מהמערכת האקולוגית הפוליטית שלו.

הנציגים הפוליטיים

הנציגים הפוליטיים ממונים על ידי המפלגות ביחס למשקלן בבחירות הלאומיות הדמוקרטיות. גרסה אחת של ההצעה כוללת ייצוג של ראשי ערים מעשר הערים המאוכלסות ביותר בכל אזור כחלק מהמשלחת הפוליטית.

מינוי יחסי זה מבטיח כי הזרמים הפוליטיים בתוך כל קהילה מיוצגים — בעוד שמחצית החברה האזרחית באספה מבטיחה שהמוסדות הפוליטיים לא יוכלו להשתלט על התהליך.

בהתבסס על המסגרת שקבעה חוקרת תהליכי השלום 'תאניה פאפנהולץ', האספה משלבת שלושה דפוסים נפרדים של מעורבות החברה האזרחית, שכל אחד מהם משרת פונקציה אחרת.

01

ועדות מכלילות

גופים משותפים הכוללים נציגי אספה ונציגי חברה אזרחית משני הצדדים, העוסקים בתחומי נושא ספציפיים. החברה האזרחית תורמת באמצעות דיאלוג ממוקד ומומחיות בתוך פורמט מובנה ומוגדר.

ℹ Why this?
שילוב החברה האזרחית חיוני להצלחת התהליך, כפי שהוכח שוב ושוב בהיסטוריה המודרנית — 'איירלנד', 'סאות' אפריקה', 'סייפרוס', 'קולומביה'. שלום בר-קיימא אינו צפוי להחזיק מעמד אם הוא נידון ברמה דיפלומטית טהורה, במיוחד כאשר שורשי הסכסוך טבולים בטראומה קולקטיבית עמוקה.
02

סדנאות לפתרון בעיות בדרג גבוה

פורומים פחות רשמיים שבהם פעילי חברה אזרחית ונציגי קהילה מתקשרים עם נציגי האספה, כדי לבנות אמון ולבחון פתרונות מחוץ למגבלות הרשמיות. סדנאות אלו יוצרות מרחב לנווט דרך עוולות היסטוריות וטראומות באמצעות דיונים גמישים יותר ממה שמאפשרים הערוצים הרשמיים.

ℹ Why this?
שקיפות ואינטראקציה קשורות ישירות להצלחת התהליך. מרחבים לא רשמיים מאפשרים לנציגים לבחון עמדות שהם עדיין לא יכולים לנקוט באופן רשמי — ובכך לבנות את האמון שהופך הסכמים רשמיים לאפשריים. פריצות דרך רבות ב-'איירלנד' וב-'קולומביה' התרחשו במסגרות לא רשמיות לפני שהן הובאו לשולחן באופן רשמי.
03

התייעצויות ציבוריות תקופתיות

פורומים ציבוריים המאפשרים קשת רחבה יותר של נקודות מבט ומעניקים לאזרחים דרך ישירה להיות מעורבים באספה. קשר זה מבטיח שהמשא ומתן אינו מנותק מהצרכים והתחושות החברתיות, ומעודד לגיטימציה ומסלול רחב יותר לריפוי באמצעות השתתפות קולקטיבית.

ℹ Why this?
חיוני לערב את הציבור וליצור תחושת בעלות — אינטראקציה היא לא רק קישוט אסתטי אלא דרישה מבנית. קהילות שמרגישות שהסכם נכפה עליהן ללא השתתפותן יחפשו דרכים לערער אותו. בעוד שקהילות שעזרו לעצב אותו יגנו עליו.

המשלחות הגדולות והמגוונות באספה יוציאו באופן טבעי אל פני השטח את העוולות והטראומות שמשא ומתן דיפלומטי דחק הצידה זמן רב מדי. התהליך יוצר מרחב רשמי — בתוך האג'נדה שלו — להקשבה לעדויות מעבר לשולחן ולהכרה קולקטיבית באתרים להנצחת זוועות העבר.

הטראומה הקולקטיבית אינה נדחית עד שהמשא ומתן ה-'אמיתי' יתחיל. הדבר נשען על התובנה המרכזית של צדק מעברי: ששלום בר-קיימא דורש משהו קרוב יותר לאמת ופיוס מאשר חוזה שנחתם תחת לחץ. קהילות שסבלן לא הוכר לא יכבדו הסכמים המבקשים מהן פשוט להמשיך הלאה.

ℹ Why this?
בהתחשב בטראומה הקולקטיבית העמוקה אצל שני הצדדים, יש לטפל בעוולות מראש — הן המחסום הראשון והחשוב ביותר לכל תוצאה מתמשכת. מומחים, וביניהם 'רייצ'ל יהודה', הראו כי טראומה היא מצטברת ובעלת רכיבים אפיגנטיים: כל פרק נבנה על קודמו. הטיפול בה אינו אופציונלי; הוא הכרחי מבנית.

ה-'ג'וינט אסמבלי' תהיה רק מרכיב אחד מתוך טווח רחב יותר של תמיכה, מתוך הכרה בעובדה שהיא אינה יכולה לטפל ישירות באינטרסים גיאופוליטיים. כדי לטפל באינטרסים אלו, עדיין יהיה צורך במרכיב דיפלומטי בהיקף, שיעבוד על יישוב סוגיות שעלולות לעלות בקשר להשפעה הגיאופוליטית של המשא ומתן הישיר. המאמצים הדיפלומטיים יהיו תחת חסות הנהגת המדינה וישולבו בתפקיד מייעץ גם באספה.

כמו כן, יהיה מרכיב מרכזי בדמות גוף חוצה גבולות בשם 'פרנדס אוף פאקס דמוקרטיקה', שהוא קואליציה או מועצה של מדינות המחויבות למימון, טיפוח ותמיכה בתהליך.

תרשים המראה את ה-'פיס אסמבלי' ויחסים חיצוניים — הקואליציה הבינלאומית של אומות למעלה מספקת תמיכה, תיאום ומימון, כאשר המדינות 'איסראלי' ו-'פאלסטיניאן', ליבת הדיפלומטיה וגורמים גיאופוליטיים אחרים קשורים בקשר דו-כיווני
01

בניית מומנטום

קידום הרעיון ויצירת קואליציות ובריתות לחץ — ארגוני חברה אזרחית, קבוצות שלום, ממשלות וקהילות בתפוצות — יצירת הלחץ הפוליטי הדרוש להתחלת התהליך.

02

דיון פנימי

תחילת דיון ציבורי ודיונים בו-זמנית הן בקהילה ה-'איסראלי' והן ב-'פאלסטיניאן' — בניית מודעות אזרחית ורצון פוליטי מספיקים כדי להעניק לגיטימציה לתהליך הבחירות לאספה בכל קהילה.

03

חוקי בחירות מתואמים

חקיקת חוקי בחירות מתואמים בשתי הקהילות לבחירה מקבילה של נציגי חברה אזרחית לאספה. הן ה'כנסת' והן ה-'פאלסטיניאן לגיסלייטיב קאונסיל' מעבירים חקיקה מאפשרת, המתואמת באמצעות מתווכים בינלאומיים.

04

כינוס האספה

הקמת ה-'ג'וינט פיס אסמבלי' הדו-לאומית. הנציגים מתיישבים, משאבים שווים מחולקים, ותהליך בניית האמון המובנה והמשא ומתן מתחיל.

האספה תתכנס למטרה הבלעדית של ניהול משא ומתן על הסכם שלום. היא אינה נועדה להחליף את ה'כנסת' או את ה-'פאלסטיניאן לגיסלייטיב קאונסיל'. המשימה הספציפית שלה היא לפתור את העוינות בין העמים ה-'איסראלי' וה-'פאלסטיניאן'. ניתן לפזר אותה לאחר השגת הסכם, או לשמר אותה במעמד מותמר לניהול היישום וטיפול בסוגיות חוצות גבולות.

הטיעון הוצג. עכשיו הגיע הזמן לפעול.

הדבר היעיל ביותר שאנשים יכולים לעשות הוא להפעיל לחץ על ארגוני השלום שיש להם גישה אליהם — ולדחוק בהם לדון בהצעה זו ברצינות ולתמוך בבניית קואליציה לקידומה.