כל תהליך שלום מודרני מוצלח חולק ארבעה אלמנטים מבניים: ליווי בינלאומי, מעורבות של בעלי עניין מרובים בכל השלבים, השתתפות של קבוצות אינטרס מכל הקשת ושקיפות מלאה של המשא ומתן. אסיפת העם המשותפת תוכננה לשלב את כל הארבעה מההתחלה — לא כשאיפות, אלא כדרישות מבניות.

האסיפה נשענת על שלוש רמות שוויון מבניות — לא אידיאלים, אלא דרישות תכנוניות המעניקות לתהליך לגיטימיות ויעילות מעשית.

שוויון מגדרי

ייצוג שווה לגברים ונשים

מספר שווה של נציגים ונציגות — מובנה בכללי הבחירות של כל ארגון משתתף מההתחלה, ולא כמכסה שנוספה בדיעבד.

ℹ Why this?
מעורבות נשים בתהליכי שלום הוכחה היסטורית כבעלת השפעה ממתנת רבה. המחקר ברור: כאשר נשים משתתפות באופן פעיל, הסיכוי שהסכמים יחזיקו מעמד 15 שנה עולה ב-35%. ה'נורת'רן איירלנד וומנ'ס קואלישן' וארגוני נשים ב'קולומביה' היו בין הקולות העקביים ביותר לפתרונות במשא ומתן — בדיוק משום שהיה להן הכי פחות מה להרוויח מהמשך הסכסוך והניסיון הישיר ביותר עם מחיר הדמים שלו.

שוויון טריטוריאלי

ייצוג שווה מכל צד

מספר שווה של נציגים מישראל גופא (כולל כל המיעוטים) ומהטריטוריות הפלסטיניות — 'וסט בנק' ו'גאזה', כולל המיעוטים שלהן והמתיישבים היהודים.

ℹ Why this?
ייצוג מבוסס על אתניות או דת יהיה בלתי אפשרי לביצוע — הקווים הללו מטושטשים ושנויים במחלוקת. קווים טריטוריאליים הם ברורים ומדידים. היחס של האוכלוסייה היהודית בתוך הטריטוריות הכבושות דומה בערך לאוכלוסייה הפלסטינית בישראל גופא, מה שהופך את השוויון הטריטוריאלי לשוויוני מבחינה תפקודית גם בין הקהילות.

שוויון בין החברה הפוליטית לאזרחית

קולות פוליטיים ואזרחיים סביב השולחן

מספר שווה של נציגים במינוי פוליטי — שייבחרו מהמפלגות הנבחרות בהתאם למשקלן הדמוקרטי — ונציגים נבחרים מהחברה האזרחית, שייבחרו מתוך מגזרים אזרחיים מאורגנים.

ℹ Why this?
נציגים פוליטיים מעניקים לגיטימיות מוסדית. נציגי חברה אזרחית מעניקים לציבור בעלות על התהליך. אף אחד מהם לבדו אינו מספיק: לגיטימיות פוליטית ללא בעלות ציבורית מייצרת הסכמים שנכשלים בשלב האשרור; בעלות ציבורית ללא לגיטימיות פוליטית מייצרת המלצות שהממשלות מתעלמות מהן. שוויון ביניהם הוא הפתרון המבני.
האסיפה במבט חטוף
480
סך כל הנציגים
240
מכל צד
~50 / 50
הרכב מגדרי
בחירות + מינוי יחסי
בסיס הבחירה
שווה לכל הנציגים
שכר ומשאבים
בשידור חי ופתוחים לציבור
מפגשים

נציגי חברה אזרחית

נציגי חברה אזרחית נבחרים ישירות על ידי המגזרים שלהם. המגזרים הזכאים כוללים איגודים מקצועיים ופדרציות עובדים, ארגונים אזרחיים ועמותות, מוסדות דתיים, איגודי עסקים ומקצועות חופשיים, מוסדות אקדמיים, ארגוני תרבות ואמנות וארגוני נוער.

קריטריון ההכללה פשוט: נציגים אינם יכולים להיות חברים בארגון טרור. קריטריון מבני זה — שאינו מבחן פוליטי המיושם על ידי ממשלות — פותר את המבוי הסתום של 'חמאס'. 'חמאס' אינו יכול לאשר או לשלול לגיטימיות מגוף שאינו צומח מהמערכת הפוליטית שלו.

נציגים פוליטיים

נציגים פוליטיים ממונים על ידי מפלגות בהתאם למשקלן בבחירות דמוקרטיות לאומיות. גרסה אחת של ההצעה כוללת נציגי ראשי ערים מעשר הערים המאוכלסות ביותר בכל טריטוריה כחלק מהמשלחת הפוליטית.

מינוי יחסי זה מבטיח שהזרמים הפוליטיים בתוך כל חברה מיוצגים — בעוד שחצי החברה האזרחית של האסיפה מבטיח שהממסדים הפוליטיים לא יוכלו לשלוט בתהליך.

בעקבות המסגרת שפיתחה חוקרת תהליכי השלום 'תאניה פפנהולץ', האסיפה משלבת שלושה אופנים נפרדים של מעורבות החברה האזרחית, שכל אחד מהם משרת פונקציה אחרת.

01

ועדות כוללניות

גופים משותפים הכוללים נציגי אסיפה ונציגי חברה אזרחית משני הצדדים, העוסקים בתחומי נושא ספציפיים. החברה האזרחית תורמת באמצעות דיאלוג ממוקד ומומחיות בתוך מסגרת מוגדרת ומובנית.

ℹ Why this?
שילוב החברה האזרחית חיוני להצלחת התהליך, כפי שהוכח שוב ושוב בהיסטוריה הקרובה — 'אירלנד', 'סאות' אפריקה', 'סייפרוס', 'קולומביה'. שלום בר-קיימא לא צפוי לשרוד אם המשא ומתן עליו יתנהל ברמה דיפלומטית גרידא, במיוחד כאשר שורשי הסכסוך נעוצים בטראומה קולקטיבית עמוקה.
02

סדנאות לפתרון בעיות ברמה גבוהה

פורומים פחות פורמליים שבהם שחקני חברה אזרחית ונציגי קהילה מקיימים אינטראקציה עם נציגי האסיפה, בונים אמון ובוחנים פתרונות מחוץ למגבלות הפורמליות. סדנאות אלו יוצרות מרחב לניווט בתלונות היסטוריות ובטראומה באמצעות דיונים גמישים יותר ממה שמאפשרים ערוצים רשמיים.

ℹ Why this?
קיימת זיקה ישירה בין שקיפות וממשקים להצלחת התהליך. מרחבים בלתי פורמליים מאפשרים לנציגים לבחון עמדות שהם עדיין לא יכולים לנקוט בהן באופן רשמי — ובכך לבנות את האמון שהופך הסכמים פורמליים לאפשריים. רבות מפריצות הדרך ב'אירלנד' וב'קולומביה' התרחשו במסגרות בלתי פורמליות לפני שנוסחו רשמית על השולחן.
03

התייעצויות ציבוריות תקופתיות

פורומים ציבוריים המאפשרים מגוון רחב יותר של נקודות מבט ומעניקים לאזרחים דרך ישירה ליצור קשר עם האסיפה. קישור זה מבטיח שהמשא ומתן אינו מנותק מצרכי החברה ורגשותיה, ומטפח לגיטימיות ומסלול רחב יותר לריפוי באמצעות השתתפות קולקטיבית.

ℹ Why this?
חיוני לערב את הציבור וליצור תחושת בעלות — יצירת ממשק אינה מחווה נחמדה אלא דרישה מבנית. קהילות שחשות שהסכם נכפה עליהן ללא השתתפותן מחפשות דרכים לערער עליו. קהילות שעזרו לעצב אותו יגנו עליו.

המשלחות הגדולות והמגוונות של האסיפה יעלו באופן טבעי את התלונות והטראומה שהמשא ומתן הדיפלומטי תמיד הניח בצד. התהליך יוצר מרחב פורמלי — בסדר היום שלו — להשמעת עדויות סביב השולחן ולהכרה משותפת באנדרטאות למעשי זוועה מהעבר.

טראומה קולקטיבית אינה נדחית עד שיתחיל המשא ומתן ה'אמיתי'. הדבר מתבסס על התובנה המרכזית של צדק מעברי: שלום בר-קיימא דורש משהו קרוב יותר לאמת ופיוס מאשר לחוזה שנחתם תחת לחץ. קהילות שסבלן לא זכה להכרה לא יכבדו הסכמים המבקשים מהן פשוט להמשיך הלאה.

ℹ Why this?
בשל הטראומה הקולקטיבית העמוקה בשני הצדדים, יש לטפל בתלונות מראש — הן המכשול הראשון והמרכזי לכל תוצאה בת-קיימא. מומחים, כולל 'רחל יהודה', הראו כי טראומה היא מצטברת ובעלת מרכיבים אפיגנטיים: כל פרק נבנה על קודמו. הטיפול בה אינו אופציונלי; הוא הכרחי מבנית.

הטיעון הוצג. עכשיו מתחילה העבודה.

הדבר היעיל ביותר שאנשים פרטיים יכולים לעשות הוא לפעול מול ארגוני השלום שיש להם גישה אליהם — להפציר בהם לדון ברצינות בהצעה זו ולתמוך בבניית קואליציה שתקדם אותה.