מה המחקר מראה
הנתונים הסטטיסטיים המרכזיים בעמוד הבית שלנו נשענים על גוף מחקר של תהליכי שלום ועל התיעוד ההיסטורי של הדיפלומטיה הישראלית-פלסטינית. דף זה מפרט בדיוק על מה מבוססת כל טענה — המקור, הממצא, מסד הנתונים וכל הסתייגות שהיא.
שניים משלושת הנתונים המרכזיים שלנו נלקחו ממחקרים כמותיים שעברו ביקורת עמיתים על הסכמי שלום. השלישי הוא סינתזה של עבודה תיאורטית על קונפליקטים מבוססי זהות והתיעוד הציבורי של משא ומתן ישראלי-פלסטיני שנכשל. אנו מבחינים בקפידה בין ממצאים אמפיריים לבין סינתזה מערכתית — לקורא מגיע לדעת מהו מה.
64% פחות סיכוי להיכשל
כאשר החברה האזרחית משתתפת במשא ומתן לשלום
The finding
כאשר שחקנים מהחברה האזרחית נכללים בהסכם שלום, הסיכון לקריסת השלום בין החותמים פוחת ב-64 אחוזים.
Methodology
ניתוח סטטיסטי של 83 הסכמי שלום חתומים שנלקחו מתוך 40 מלחמות אזרחים בין 1989 ל-2004. המחברת דגמה את הסיכון לכישלון השלום כפונקציה של האם שחקני חברה אזרחית (איגודים מקצועיים, איגודים דתיים, עמותות, קבוצות עסקיות) נכללו רשמית כחותמים או כמשתתפים בהסכם.
Interpretation
הממצא הוא אחד החזקים ביותר במחקר המודרני של תהליכי שלום. הוא מצוטט רבות על ידי UN Women, Inclusive Security והמועצה ליחסי חוץ (Council on Foreign Relations). באופן דקדקני, ה-64% חלים על הסיכון לסכסוך מחודש בקרב החותמים — הפרשנות העממית 'פחות סיכוי להיכשל' נאמנה לשפת המאמר עצמו.
Nilsson, Desirée (2012). "Anchoring the Peace: Civil Society Actors in Peace Accords and Durable Peace." International Interactions, 38(2), 243–266.
doi.org/10.1080/03050629.2012.65913935% עמידים יותר
כאשר נשים משתתפות באופן פעיל בתהליכי שלום — נמשכים 15 שנים ומעלה
The finding
השתתפות נשים בתהליכי שלום מגדילה את ההסתברות שההסכם שיתקבל יימשך לפחות 15 שנים ב-35 אחוזים. (אותו ניתוח מצא עלייה של 20 אחוז בהסתברות להימשך לפחות שנתיים).
Methodology
רגרסיה לוגיסטית על 156 הסכמי שלום שנחתמו בין 1989 ל-2011. הניתוח של Stone מופיע כנספח II בדוח רחב יותר של המכון הבינלאומי לשלום (IPI) על תפקידן של נשים בעשיית שלום.
Interpretation
הנתון מצוטט לעיתים קרובות כ'השתתפות נשים הופכת את השלום לעמיד ב-35% יותר' — אך הניסוח המדויק יותר הוא שהיא מגדילה את ההסתברות לתוצאה ארוכת טווח ב-35 נקודות אחוז ביחס לשיעור הבסיס. ההשפעה מובהקת סטטיסטית על פני מפרטי המודל. סף ה-'15 שנים ומעלה' משמעותי: הפסקות אש לטווח קצר אינן מה שנמדד כאן.
Stone, Laurel (2015). "Quantitative Analysis of Women's Participation in Peace Processes." In O'Reilly, Marie; Ó Súilleabháin, Andrea; and Paffenholz, Thania, Reimagining Peacemaking: Women's Roles in Peace Processes. New York: International Peace Institute.
https://www.ipinst.org/2015/06/reimagining-peacemaking-womens-roles-in-peace-processesאפס פתרונות בני קיימא
שהושגו באמצעות דיפלומטיה מלמעלה למטה בלבד בסכסוכים עם טראומה קולקטיבית עמוקה
The finding
זוהי סינתזה, ולא מחקר אמפירי יחיד. היא משלבת שני נתיבי ראיות: הטיעון התיאורטי שסכסוכים מבוססי זהות וטראומה דורשים עבודה רב-שכבתית ומערכתית מלמטה למעלה כדי להיפתר, והמקרה ההיסטורי שלמעלה משלושים שנות דיפלומטיה ישראלית-פלסטינית מלמעלה למטה לא הניבו הסדר בר קיימא.
Methodology
אנו מסתמכים על עבודת היסוד של ג'ון פול לדרק (John Paul Lederach) על טרנספורמציה של סכסוכים, הטוענת כי דיפלומטיה מסורתית (מסלול 1) אינה מספיקה מבחינה מבנית לפתרון סכסוכים מבוססי זהות וטראומה בין-דורית. אנו משלבים זאת עם התיעוד הציבורי של כל יוזמה ישראלית-פלסטינית מרכזית מלמעלה למטה מ-1991 ואילך.
Interpretation
אנו מציינים טענה זו במפורש כסינתזה מערכתית ולא כממצא סטטיסטי. התיעוד ההיסטורי להלן ניתן לאימות; הפרשנות התיאורטית היא המקובלת ביותר בתחום יישוב הסכסוכים, אך אינה היחידה. הסיכום הכנה: כל ניסיון מלמעלה למטה לפתור את הסכסוך מעל ראשי האוכלוסיות המושפעות נכשל, ויש לכך סיבה תיאורטית קוהרנטית.
התיעוד ההיסטורי: יוזמות ישראליות-פלסטיניות מלמעלה למטה, 1991–2014
- 1991ועידת מדרידפתיחת ערוצים בילטרליים ומולטילטרליים; לא הניבה הסכם סופי.
- 1993הסכם אוסלו א'הקמת הרשות הפלסטינית ותקופת מעבר של חמש שנים; מסגרת הסדר הקבע מעולם לא התממשה. האינתיפאדה השנייה פרצה בשנת 2000.
- 2000פסגת קמפ דייוויד השנייהפסגה בת שבועיים באירוח הנשיא קלינטון בין ברק לערפאת. הסתיימה ללא הסכם.
- 2007ועידת אנאפוליסהשקה מחודשת של שיחות על הסדר קבע תחת אולמרט ועבאס. קרסה לפני שהגיעה להסכם.
- 2013–14שיחות בהובלת קריתהליך בן תשעה חודשים בתיווך ארה"ב תחת מזכיר המדינה ג'ון קרי. הסתיים ללא הסכם מסגרת באפריל 2014.
Lederach, John Paul (1997). Building Peace: Sustainable Reconciliation in Divided Societies. Washington, DC: United States Institute of Peace Press.
https://bookstore.usip.org/browse/book/9781878379733/Building-Peaceניסינו לאמת כל מספר מול המקור המקורי ולסמן היכן הפרשנות העממית שונה מהממצא שפורסם. אם זיהית טעות או שיש לך מקור חזק יותר, כתוב לנו — אנו נתקן, ניתן קרדיט ונתארך את העדכון באופן פומבי.
עמוד זה אינו מסמך שיווקי בכוונה תחילה. זהו קובץ ראיות. פאקס דמוקרטיקה בנויה על הבסיס האמפירי החזק ביותר שביכולתנו להרכיב, ויושרת הבסיס הזה חשובה לנו יותר מהאטרקטיביות של נתוני הכותרת.
קראו את ההצעה המלאה
הראיות המוצגות כאן מניעות את התכנון של אספת העמים המשותפת. ההצעה המלאה — כולל מבנה האספה, המנדט שלה ועקרונות הפעולה — נמצאת בעמוד החזון.